- אחזקות בע"מ נ' אוחיון

החלטה

1.בפניי בקשת הנתבע למחיקת סעיפים מתצהירי עדות ראשית שהגישה התובעת וזאת בטענה כי חלקם מהווים עדות שמיעה וחלקם מהווים הרחבת חזית אסורה.

כן התבקש בית המשפט לקבוע ביחס לסעיף 18 לתצהיר רייבר, כי לא ניתן לעשות שימוש בראיות שלא צורפו לתצהירים.

דיון והכרעה:

2.לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, שוכנעתי שיש לקבל את הבקשה בחלקה:

לעניין הטענה לסעיפים המהווים עדות שמיעה- טעמו של הכלל האוסר "עדות שמועה", נסב לגבי אותם מקרים בהם עדות השמועה נמסרת לשם הוכחת "אמיתות תוכנה". במקרים כאלו, דרך כלל, העדות פסולה. רציונל הכלל הוא שעדות מפי השמועה איננה הראיה הטובה ביותר, וכן היעדר יכולתו של עד – המעיד על דברים ועניינים שלא תפס בחושיו - לערוב לאמינות תוכן הדברים. גם אם נאמרו לעד דברים מפי צד ג', ברי שכל שיכול להעיד העד הוא שהדברים נאמרו, והוא אינו יכול להיחקר אם נכונים הם, אם לאו.

בנוסף,אופן עריכת תצהיר בכתב נקבע בתקנה 521 לתקנות סדר הדין האזרחי- התשמ"ד-1984:

"תצהיר יהא ערוך בגוף ראשון, מחולק לסעיפים ומכיל רק עובדות שהמצהיר יכול להוכיחן מתוך ידיעתו הוא, אלא שבבקשות ביניים רשאי הוא להצהיר גם לפי מיטב אמונתו ובלבד שיציין את הנימוקים לכך. "

מכאן שתצהיר עדות ראשית יכיל רק עובדות שהמצהיר יכול להוכיחן מידיעתו שלו .

לאור האמור,כל הסעיפים המפורטים להלן בהם התייחסו העדים לדברים אשר שמעו, או נודעו להם, מאחרים,מהוים לעניין תכנם עדות שמיעה שכן העדים לא יכולים להעיד על תוכן השמועה מידיעתם. הידיעה היחידה של העדים היא רק לגבי העובדה ביחס לעצם האמירה להם.

לאור האמור,דין האמור בסעיפים המפורטים לעניין תכנם ולמעט עצם הצהרת העד כי שמע,או כי כך נאמר לו,להימחק, שכן המדובר בעדות בלתי קבילה וסעיפים אלו לא יהוו ראיה להוכחת תוכן השמועה.

הסעיפים המהווים עדות שמיעה לעניין תוכנם הינם:

תצהיר אליעז: סעיפים 4,5, 7 רישא,8.

תצהיר רועי רייבר: סעיף 5 למעט הסיפא שאינה מהווה עדות שמיעה.

תצהיר בנימין רייבר: סעיף 8.

לגבי יתר הסעיפים לא מצאתי כי מדובר בעדות שמיעה אלא בעובדות עליהן הצהירו העדים,לכאורה ,מידיעתם והנתבע יוכל לחקרם עליהן.

3.לעניין הטענה לסעיפים המהווים הרחבת חזית- ההלכה הפסוקה הינה כי צד אינו רשאי להרחיב את הדיון לשאלות שלא הוגדרו בכתב הטענות, אלא באישורו של בית המשפט. הטעם לאיסור הוא מניעת עיוות דין העלול להיגרם לצד שכנגד הערוך לטעון אך בסוגיות שפורטו בכתב הטענות והוא אינו צופה את האפשרות שיועלו טענות חדשות שכלפיהן לא ניתנה לו הזדמנות להתגונן.פירוט עובדות בתצהיר אינו מהווה הרחבת חזית,אלא אם אותן עובדות מעלות עילת תביעה או פלוגתא חדשה. ראו ע"א 8566/06 אמריקר שירותי ניהול וייעוץ (1987) בע"מ נ' מליבו - ישראל בע"מ;

"לאחר שבחנתי את טענות המערערת הגעתי לכלל מסקנה כי אין מקום להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי בעניין זה. כלל ידוע שבית משפט לא ייתן פסק דין על סמך עילה שונה מזו שנטענה בכתב התביעה, אלא אם קיימת הסכמה לכך מצד בעלי הדין (ראו יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי סעיף 120 (מהדורה שביעית, 1995); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 89 (מהדורה עשירית, 2009) (להלן:גורן). ראו גם רע"א 4712/08 עקילי נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פס' 5 לפסק דינו של השופט דנצינגר ([פורסם בנבו], 5.11.2008)), כפי שציין בית משפט זה:"האיסור "להרחיב חזית" עיקרו בכך שבעל-דין אינו רשאי לחרוג מגדר המחלוקת, כפי שהוצבה בכתבי-הטענות, אלא אם כן נענה בית-המשפט לבקשתו לתקן את כתבי-טענותיו, או אם הצד שכנגד נתן לכך את הסכמתו, במפורש או מכללא" (ע"א 6799/02 יולזרי נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד נח(2) 145, 151 (2003))". (הדגשה בהגדלה שלי ר.א)

למעט סעיף 16 לתצהיר בנימין רייבר והתייחסותו לחוסר בסחורה בסעיף 17א לתצהירו,אנני מקבלת את הטענה להרחבת חזית. לא מצאתי כי בסעיפים הנטענים ,למעט הסעיפים האמורים,הועלו פלוגתות, או שאלות ,או עילות תביעה ,שלא הופיעו בכתב התביעה.

העילה נשוא התביעה הינה העלמת המכונות ע"י הנתבע והנזקים המפורטים שנטען כי נגרמו כתוצאה ממעשה זה. לא מצאתי כי בתצהירים נטען למעשה אחר מצד הנתבע או לנזקים נוספים מעבר לנטען בתביעה (למעט סעיף 16 ו17א בעניין סחורה, לתצהיר בנימין, כאמור).